דף הבית >> מאמרים >> מענקי מחקר ופיתוח וגיוס הון לחברות בתחום הסייבר

מענקי מחקר ופיתוח וגיוס הון לחברות בתחום הסייבר

אם אתם חברת סייבר ויש לכם טכנולוגיה חדשנית אז, כפי שאמר לי CTO של חברת סייבר מאד מבטיחה בהקשר לגיוס כספים מהמדען לפי מסלול קידמ"ה: "למה לא"? אז באמת למה לא להגיש בקשה במסלול?
אם החברה היא אכן בתחום הסייבר ובאה לפתור בעיה, איום על הביטחון הקיברנטי קרי טכנולוגיה במגוון נושאים כגון כולל הגנה על מחשבים מפריצות ומוירוסים אז בהחלט המדינה תעודד הגשת בקשה לקבלת מענק ואף תתעדף בקשות אלו במסלול מיוחד, מכשיר שהמדינה יצרה לקידום הסייבר הישראלי.

מדוע? ובכן לאור העובדה שתחום הסייבר זוהה במדינת ישראל כמנוע צמיחה משמעותי החליטה המדינה לתת עדיפות לקידום חברות טכנולוגיה בתחום באמצעות מסלולי תמיכה ייעודיים של המדען הראשי במשרד הכלכלה, מכאן שבמדע"ר פועלת תכנית מיוחדת אשר נועדה לקדם ועודד את פעילות המחקר והפיתוח בתחום הגנת הסייבר (Cyber Security).

תכנית קידמ"ה

שם המסלול הנו תכנית קידמ"ה – "קידום תעשיית אבטחת המידע במדינת ישראל" ותכנית זו מכוונת לחברות סייבר, קרי, חברות המפתחות טכנולוגיה במגוון נושאים כגון כולל הגנה על מחשבים מפריצות ומוירוסים, יצירת מערכות ממוכנות, תחום רשתות התקשורת, כל מה שקשור לתוכנות, כל מה שקשור למידע ממוחשב, תכנים דיגיטליים, תחום נתוני התעבורה והבקרה, וכמובן טכנולוגיות נוספות הרלבנטיות למשתמשים בכל אלו. מסלול הסייבר פועל במקביל למסלול הראשי של תמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי של המדען הראשי במשרד הכלכלה ולמעשה מהווה נתיב תמיכה חלופי וייעודי אשר מאפשר ללשכת המדען הראשי לקדם את הצרכים הייחודיים של חברות טכנולוגיה בתחום הסייבר ולסייע להם במענקים ייעודיים.

תכנית קידמ"ה מאפשרת עד 50% מהמענק למחקר ופיתוח והיקף מענק זה אינו מוגבל בסכום. יש להדגיש כי על מנת לקבל את המענק צריכה להיות רמת חדשנות טכנולוגית גבוהה כמו גם פוטנציאל שיווקי משמעותי. המדע"ר מחפש לייצר בישראל סיפורי הצלחה כדומת צ'קפוינט טכנולוגיות תוכנה.

מיקוד התכנית

עידוד של מו"פ להגנת המרחב הקיברנטי, ממערכת בודדת דרך מערכות מרושתות, מערכות ממשלתיות וכיו"ב כל אלו על מנת למנוע פעילות פלילית ועוינת של האקרים. דוגמאות לנושאי מו"פ רלבנטיים לתכנית הנם:
מערכות תוכנה, מערכות חומרה, יכולות הגנה אקטיביות ויכולות הגנה פסיביות, תשתיות תומכות אבטחה ארגונית, יכולות קיברנטיות מקדימות ויכולות קיברנטיות מאוחרות, מערכות הגנה גנריות, מערכות הגנה לאיומי סייבר ספציפיים ועוד.

לתהליך הגשת הבקשה שני שלבים:

הכנת הבקשה והגשתה – נדרשת מעין תוכנית עסקית הכוללת את הפיתוח, תכנית ה R&D עם המשימות הרלבנטיות, הערכה תקציבית של העלויות הכרוכות בתכנית וטפסים נוספים, כל אלו יוכנו ויוגשו על גבי טפסים דיגיטליים ייעודיים של לשכת המדע"ר במערכת ההגשה האלקטרונית של המשרד לכלכלה. הכרת ההוצאות תתחיל מהחודש בו הוגשה הבקשה במידה ואושר המענק, רטרואקטיבית.

ההערכה ודיון בבקשה – לאחר שהוגשה הבקשה ימונה בודק מקצועי מטעם המדע"ר, הבודק ייפגש עם החברה על מנת ללמוד ממנה פרטים אודות תכנית הפיתוח, התקציב אשר אמור לממן את השלמתה ולבדוק ולבחון פרטים ונתונים נוספים. לאחר מכן יכין חוות דעת אותה יציג בוועדת המחקר של המדע"ר הדנה בבקשות ואשר תפקיד לאשר או שלא לאשר את הבקשה. כמו כן קובעת הועדה את היקף הפרויקט נשוא הבקשה ואת אחוזי המימון המאושרים לו.

בממוצע תהליך זה אורך כחודשיים אולם משך התהליך עשוי להתקצר תלוי במועד ההגשה במהלך השנה ובהיקף הכספים הזמינים אשר נותרו בתקציב המדע"ר לשנת הכספים ביחס לבקשות אשר להן כבר הוקצה מימון.
חברה המעוניינת להגיש בקשה במסלול זה נדרשת להגיש את המסמכים הבאים:
• שאלון חברה: מסמך המכיל רקע אודות החברה ובעליה, הצוות הניהולי והמצב הפיננסי.
• תכנית פיתוח: מסמך הכולל את תכנית הפיתוח עם דגש על חדשנות ואתגרים טכנולוגיים אותה היא פותרת, יכולות הפיתוח, יכולות השיווק ושווקי היעד של הפיתוח נשוא הבקשה.
• תקציב: התקציב הנדרש לפיתוח ובמסגרתו מבקשים תמיכה בעלויות שכר, קבלני משנה, ציודים ועוד.

קריטריונים לדירוג בקשות

קיימים ארבעה קריטריונים עיקריים לדירוג הבקשות (בדומה למסלול הרגיל של קרן המו"פ במדע"ר) והם:
1. הפן הטכנולוגי – מהי רמת החדשנות הטכנולוגית בפיתוח המוגש, מהי מידת ההיתכנות להצלחה של ה פרויקט, האם קיימת ייחודיות לקניין רוחני, מהי התרומה של הפרויקט למשק הישראלי מבחינה טכנולוגית.
2. הפן העסקי - כלכלי – האם אכן קיים פוטנציאל שוק, האם קיים צורך, מהי התרומה למשק הישראלי באספקטים של מקומות עבודה, הגדלת היצוא וכו, לאיזה גודל שוק החברה מכוונת ואיזה נתח שוק היא מאמינה שתוכל לקבל, מהו הגורם המבדל והייחודי של החברה מול מתחרים.
3. פן היכולות – מה המיקום של החברה בסקטור בו היא פעילה, מהן יכולות החברה מבחינה ניהולית עסקית, מבחינת פיתוח טכנולוגיה, מבחינת שיווק ומכירות, אם החברה הגישה בקשות בעבר יבחנו גם ביצועי החברה בעבר.
4. פן הבקשה עצמה – כמה בהירה וברורה הבקשה, רמת שלמות הנתונים בבקשה ודיוקם, התוכן המקצועי, הצגת התוכן והמענה אשר ניתן לבודק על ידי נציגי החברה לפיו כתב את חוות הדעת לועדת המחקר.
דירוג זה הנו חשוב מאד שכן הוא משפיע לא רק על אישור הבקשה כי אם גם על היקף התקציב אשר אושר עבורה בפועל.
תנאי המסלול הנם שהמסלול פועל תחת חוק המו"פ החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד - 1984 והיתרון של המסלול הנו שבמקרה של כישלון הפרויקט או המיזם המדינה אינה דורשת החזרת של המענק אלא רק במקרה של הצלחה אז יוחזר המענק באמצעות תשלומים בתצורת תמלוגים מהמכירות אשר יניב המיזם.

קידמ"ה 2.0

תוכנית המשך לתוכנית קידמ"ה המוצלחת. תוכנית זו נקראת "קידמ"ה 2.0" והיא מתמקדת בשלושה מסלולי תמיכה:
1. המסלול הראשון: טכנולוגיות פורצות דרך
2. המסלול השני: המצרה והוכחת יכולת POC
3. המסלול השלישי: עידוד שיתופי פעולה תעשייתיים
להלן פירוט אודות שלושת מסלולי קידמ"ה 2.0:
המסלול הראשון: טכנולוגיות פורצות דרך
הכוונה לטכנולוגיות ה "משנות את כללי המשחק בסייבר" ידועות גם בשם Game Changer ו Disruptive Technologies.
תמיכה בחברות הפונות למענק באמצעות מסלול זה מכוונת לייצר מנוף של צמיחה משמעותית לטכנולוגיות אשר תהוונה בסיס איתן להיווצרות חברות סייבר מובילות ומצליחות במדינת ישראל, כדוגמת Checkpoint.
מטרת המסלול ליתן תמיכה בפיתוח פתרונות וטכנולוגיות המייצרות פריצת דרך אשר תביא להשפעה של ממש על שוק הסייבר העולמי.
חברות אשר תאושרנה למענק על פי המסלול הנן חברות בודדות (לא מאגד) אשר תהיינה זכאיות לתמיכה של עד 4 שנים עם שיעור מענק מוגדל. חברות אלו תהיינה חברות אשר הציגו חדשנות גבוהה במיוחד ותקבלנה ציון על כך אך צפי אישור הבקשות אינו גבוה וצפוי לעמוד על בין 2 ל 4 אישורי בקשות בשנה.
המסלול השני: המצרה והוכחת יכולת POC
הרעיון הנו לאפשר חברות בעלות טכנולוגיה מצוינת להתקדם שלב אחד קדימה משלב המו"פ ולאפשר לחברה את היכולת לבצע בפועל פרויקטים אצל לקוחות על מנת להוכיח את היכולת האמיתית והערך האמיתי של הטכנולוגיה "בשטח". הוכחת היכולת, ידועה גם בשם Proof of Concept הנה מכירה לכל דבר ועניין ובדרך כלל הנה יקרה מאד ומצריכה פגישות אצל הלקוח עם מימשקים רבים, אישורים טכנולוגיים, מסחריים ומשפטיים וגם השקעה בחומרה ותוכנה.
על מנת לגשר על הפער בין סיום תהליך המו"פ לבין המסחור מסלול זה מעניק תמיכה והמצרה מעבר לביצוע המו"פ עד להוכחה טכנולוגית כי המוצר או השירות אכן עובדים.
תוכנית זו הנה לשנה אחת, לחברות בודדות, התוכנית מאפשרת לבצע POC לקוח אחד בישראל או עד שני לקוחות בחו"ל כאשר קיימת העדפה לביצוע ה POC אצל לקוחות בחו"ל ובאופן חד משמעי מסלול זה מטרתו לממן פעילויות מעבר לתהליך המו"פ.
המסלול השלישי: עידוד שיתופי פעולה תעשייתיים
הרעיון הנו לשלב כוחות ולהביא "לשולחן אחד" יכולות של מספר חברות כאשכול (Cluster) על מנת למנף יתרונות טכנולוגיים למתן מענה משולב לבעיות אשר מוגדרות כקשות וקריטיות בעולם הסייבר. מטרת האשכול הנו להשיג יחדיו את היעדים העסקיים והמקצועיים.

מדינת ישראל מבקשת לייצר יתרון תחרותי גלובלי לתעשיה המקומית באמצעות מתן פתרון לבעיות שוק בתחום הסייבר. כיצד?
באמצעות שיתוף פעולה בין מספר חברות (לפחות 3) כאשר לכל חברה יוגדר תקציב משלה הנגזר מהפעילות שלה במיזם. התקציב כמובן מותנה בקיום השת"פ. משך תוכנית זו עד שנתיים והחברה המובילה את האשכול חייבת להיות חברה עם ניסיון משמעותי בתחום. זה לא יכול להיות סטארט אפ כי אם חברה מובילה בתחום הסייבר.

מוזמנים ליצור עמי קשר על מנת ללמוד עוד ובכל מקרה אשמח לסייע לחברות המבקשות לגייס כסף דרך ה מסלול הסייבר קידמ"ה בתכנון ובהגשת הבקשה.

אני מקווה כי מצאתם את המאמר מועיל.
גיא חורש